הבשורה על-פי מרקוס 13

¹כשיצא ישוע מבית-המקדש באותו יום, אחד מתלמידיו העיר: "רבי, ראה אילו מבנים יפים ואיזו עבודת אבנים נפלאה!"

²"הבט היטב," ענה לו ישוע, "כי הכול ייהרס ויתמוטט; אף אבן לא תישאר במקומה."

ישוע ישב על הר הזיתים, מול בית-המקדש, ופטרוס, יעקב ויוחנן שנשארו איתו שאלו: "מתי יקרה הדבר? האם נקבל אזהרה מראש?"

⁵ישוע הסביר להם בהרחבה את העומד להתרחש: "אל תתנו לאיש לרמות אתכם! ⁶אנשים רבים יבואו ויטענו: 'אני הוא המשיח!' ויוליכו שולל אנשים רבים. ⁷במקומות שונים תפרוצנה מלחמות, אך אין זה עדיין הסוף.

⁸מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, בארצות רבות יהיו רעידות אדמה ורעב. אותות אלה יציינו רק את תחילת הסבל והייסורים העומדים לבוא. ⁹אולם כשיתחילו דברים אלה להתרחש, היזהרו! כי צפויה לכם סכנה גדולה. אויביכם יגררו אתכם בכוח לבתי המשפט, יכו אתכם בבתי-הכנסת, ויאשימו אתכם לפני השלטונות על היותכם תלמידי. אולם זו תהיה לכם הזדמנות לספר להם על הבשורה. ¹⁰אך צריך שקודם הבשורה תוכרז לכל הגויים. ¹¹כאשר יאסרו אתכם ויעמידו אתכם למשפט, אל תדאגו לעדותכם או להגנתכם מה להגיד, כי מה שיינתן לכם באותה שעה, את זה תגידו; כי לא אתם תדברו, אלא רוח הקודש ידבר בפיכם.

¹²אח יבגוד באחיו ויסגירו למוות, אבות יסגירו את ילדיהם, וילדים יסגירו את הוריהם למוות. ¹³כולם ישנאו אתכם על היותכם שלי, אבל מי שיחזיק מעמד ולא יתכחש לי ייוושע.

¹⁴כאשר תראו את חילול הקודש בבית-המקדש שעליו דיבר דניאל, (הקורא – שים לב!) ברחו להרי יהודה. אם אתה נמצא על גג ביתך – אל תיכנס הביתה; אם אתה בשדה – אל תחזור הביתה לקחת מעיל או כסף, כי אין זמן.

¹⁷אוי לנשים ההרות ולמיניקות. ¹⁸התפללו שכל זה לא יקרה בחורף, ¹⁹כי תקופה זאת תהיה איומה ונוראה; דבר כזה לא קרה מאז בריאת העולם, וגם לא יקרה אחר כך. ²⁰אם אלוהים לא יקצר את הימים הנוראים האלה – איש לא יינצל. אבל אלוהים אכן יקצר את הסבל למען הבחירים.

²¹אם יגיד לכם מישהו: 'ראיתי את המשיח בעיר פלונית!' אל תקשיבו לו, ²²כי משיחי-שקר ונביאי-שקר למיניהם יקומו ויטענו שנשלחו על-ידי ה'. הם אפילו יחוללו ניסים ונפלאות אשר יתעו את האנשים, ואם יוכלו הם יתעו אפילו את הבחירים. ²³ראו הוזהרתם!

²⁴לאחר שיסתיימו כל הצרות והסבל, השמש לא תזרח, הירח לא יאיר, ²⁵הכוכבים ייפלו מהשמים וצבא השמים יתמוטט.

²⁶"ואז כל בני האדם יראו את המשיח בא בעננים, בגבורה ובכבוד. ²⁷ואני אשלח את המלאכים לאסוף את הבחירים מכל קצוות הארץ. ²⁸"עץ התאנה ישמש לכם כדוגמה: כאשר הענפים מלבלבים והעלים ירוקים, אתם יודעים שהקיץ קרב. ²⁹כאשר כל מה שסיפרתי לכם יתחיל להתרחש, דעו לכם שזה קרוב.

³⁰כן, אלה הם המאורעות שיתרחשו ויציינו את הסוף. ³¹השמים והארץ יעברו, אך דברי לא יעברו.

³²איש אינו יודע את היום והשעה של התרחשויות אלה; המלאכים בשמים אינם יודעים זאת, ואפילו אני עצמי איני יודע את המועד המדויק. רק אבי שבשמים יודע זאת! ³³עמדו על המשמר והיו מוכנים, מפני שאינכם יודעים מתי כל זה יתרחש.

³⁴משל דומה לזה הוא של אדם היוצא למסע בחו"ל. הוא משאיר עבודה לשכיריו לתקופת העדרו, ומצווה על השוער לעמוד על המשמר לקראת שובו בכל רגע. היו מוכנים! הלא אינכם יודעים מתי ישוב בעל הבית: בבוקר, בערב, מוקדם או מאוחר, פן יבוא וימצא אתכם ישנים. אני אומר שוב לכולכם: עמדו על המשמר!"