¹אותו מלכי-צדק היה מלך העיר שלם וכהן לאל עליון. כשחזר אברהם מהקרב שבו ניצח מלכים רבים, יצא מלכי-צדק לקבל את פניו וברך אותו, ² ואילו אברהם העניק לו מעשר מכל השלל שלקח. מלכי-צדק פירושו: מלך הצדקה, אך הוא גם מלך השלום, שכן שלם פירושו שלום. ³ אין לנו כל מסמך שמעיד על ייחוסו של מלכי-צדק; לא אב ולא אם, וגם לא ידוע לנו דבר על לידתו ועל מותו. חייו דומים לחיי בן-האלוהים וכהונתו עומדת לנצח.

⁴ הבה נבחן את גדולתו של מלכי-צדק:

א) אפילו אברהם אבינו העניק לו מעשר משללו. ⁵ אילו היה מלכי-צדק כהן משבט לוי, היה אברהם חייב לתת לו מעשר, כפי שבמרוצת הזמן ציוותה התורה על בני-ישראל לפרנס את הכוהנים שהקדישו את חייהם לעבודת אלוהים.

⁶ מלכי-צדק לא השתייך למשפחת בני-ישראל, ובכל זאת נתן לו אברהם מעשר.

ב) מלכי-צדק ברך את אברהם – שלו ניתנה הבטחת ה' – ⁷ וכפי שאנו יודעים, גדול מי שמברך ממקבל הברכה.

ג) ⁸ בכהונת הלויים היו מקבלי המעשר אנשים של בשר ודם, אשר מתו בבוא העת, ואילו על מלכי-צדק אנו קוראים כאילו הוא חי לעולם.

ד) ⁹ אפשר אף לומר שלוי עצמו – אבי שבט הכוהנים, ומי שבדרך כלל מקבל מעשר מאחרים – נתן מעשר למלכי-צדק באמצעות המעשר של אברהם. ¹⁰ כיצד יתכן הדבר? אמנם לוי טרם נולד, אולם בהיותו זרע אברהם הוא היה בחלציו כשיצא מלכי-צדק לקראת אברהם.

ה) ¹¹ אילו כהונת הלווים, שמשמשת יסוד לתורה, יכלה להושיע אותנו, מדוע שלח אלוהים את המשיח ככהן במעמד מלכי-צדק? מדוע לא במעמד אהרון, שהייתה דרגתם של כל שאר הכוהנים? ¹² התשובה היא: כיוון שאם יש שינוי בכהונה, צריך לשנות גם את התורה.

כולנו יודעים שישוע המשיח לא השתייך לשבט לוי, אלא לשבט יהודה אשר אנשיו מעולם לא עסקו בתפקידי כהונה, שכן משה מעולם לא מינה אותם לכך. ¹⁵ אם כן, אנו יכולים לראות בבירור ששיטתו של אלוהים השתנתה: המשיח, שהוא הכהן הגדול בדרגת מלכי-צדק, ¹⁶ לא נתמנה לתפקידו על-פי הישן שמחייב השתייכות לשבט לוי, כי אם על-פי הכוח של חיים נצחיים, ¹⁷ ועדות לכך אנו מוצאים בתהילים: "אתה כוהן לעולם, על דברתי מלכי-צדק."

¹⁸ השיטה הישנה, לפיה עבר תפקיד הכהונה בירושה מאב לבן, נתבטלה, משום שהוכיחה את עצמה כחלשה ובלתי-יעילה. ¹⁹ התורה לא תיקנה את טבע האדם ולא הושיעה איש. מאידך, אלוהים העניק לנו תקווה טובה יותר: ישוע המשיח שמאפשר לנו להתקרב אל אלוהים. ²⁰ אלוהים נשבע שהמשיח יהיה כהן לנצח, אף כי מעולם לא נשבע לכוהנים אחרים. ²¹ רק למשיח אמר אלוהים: "נשבע ה' ולא יינחם: 'אתה כהן לעולם, על דברתי מלכי-צדק.'" ²² בזכות שבועה זאת, המשיח הוא ערובה חיה לברית טובה יותר.

²³ הכוהנים הקודמים היו רבים במספר, מפני שמותם מנע מהם להמשיך בתפקידם לנצח. ²⁴ ואילו המשיח מחזיק בכהונתו לנצח, מפני שלחייו אין סוף. ²⁵ מסיבה זאת יכול המשיח להושיע את כל מי שבא אל אלוהים באמצעותו, ומאחר שהוא חי לנצח, תמיד יסנגר עלינו לפני אלוהים.

²⁶ אם כן, המשיח הוא כהן גדול המתאים בדיוק לצרכינו: קדוש, חסר-דופי, מושלם, טהור ונבדל מחוטאים. כן, זהו משיחנו שקיבל מקום כבוד בשמים. ²⁷ הוא אינו צריך להקריב מדי יום קורבנות עבור חטאיו וחטאי העם – כמנהג הכוהנים האחרים – שכן המשיח הקריב קורבן אחד לתמיד: המשיח הקריב את עצמו. ²⁸ התורה מינתה אנשים חלשים כמונו לשרת ככוהניה הגדולים, ואילו שבועת ה', שניתנה לאחר מתן התורה, מינתה את בן-אלוהים המושלם לכוהן נצחי.