¹עלינו להקדיש תשומת-לב רבה לאמת אשר שמענו, כדי שלא נסטה ממנה בשום פנים ואופן! ² שכן אם דברי התורה שמסרו המלאכים למשה רבנו הוכחו כדברי אמת, וכל מי שלא ציית להם קיבל את העונש שמגיע לו, ³ כיצד נימלט אנחנו מעונש, אם נתעלם מהישועה הנפלאה הזאת שהוכרזה על-ידי האדון, ושסופרה לנו מפי עדים אשר שמעוה מפיו? ⁴ אלוהים עצמו העיד עליה והראה לנו שזוהי בשורת אמת, באמצעות אותות, נסים, נפלאות ועל-ידי העובדה שהעניק, כרצונו, מתנות וכישרונות מאת רוח הקודש לכל המאמינים בבשורה.

⁵ העולם הבא שעליו אנו מדברים לא יהיה בשליטת המלאכים, ⁶ שהרי דוד אומר לאלוהים^[a]:

"מה אנוש כי תזכרנו, ובן-אדם כי תפקדנו

⁷ ותחסרהו מעט מאלוהים, וכבוד והדר תעטרהו

ותמשילהו במעשי ידיך,

⁸ כל שתה (הנחת) תחת רגליו."

שימו לב שכתוב כי אלוהים הניח לרגליו הכול; אין דבר שלא הוכנע והונח לרגלי המשיח!

עדיין לא ראינו את הכול מונח לרגליו, ⁹ אך אנו רואים את ישוע – שלזמן מה נהיה נחות מהמלאכים – מעוטר על-ידי אלוהים בהדר ובכבוד, משום שסבל למעננו עד מוות. כן, על-שום חסדו של אלוהים טעם המשיח מוות בעד כל אדם בעולם. ¹⁰ האלוהים, שעל-ידו ולכבודו קיים הכול, מצא לנכון להביא סבל על ישוע, כי במעשה זה הושיע אנשים רבים מספור. ובאמצעות הסבל נעשה ישוע, שר ישועתנו, מושלם וראוי לתפקידו.

¹¹ אנחנו שקודשנו על-ידי ישוע, כולנו בנים לאותו אב ולכן ישוע אינו מתבייש לקרוא לנו אחים, ¹² כפי שאמר^[b]: "אספרה שמך לאחי, בתוך קהל אהללך". ¹³ במקום אחר הוא אומר^[c]: "קותי לו". והוא גם אומר^[d]: "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'"

¹⁴ מכיוון שאנחנו, הילדים, עשויים בשר ודם, גם המשיח לבש דמות בשר ודם, כדי שעל-ידי מותו יכריע את השטן אשר לו שליטה על המוות. ¹⁵ בדרך זאת שיחרר המשיח את כל אלה שהיו משועבדים לפחד מן המוות במשך כל ימי חייהם.

¹⁶ כולנו יודעים שהמשיח לא בא בדמות מלאך, אלא בצורת אדם מזרע אברהם – כיהודי. ¹⁷ ישוע צריך היה להידמות לאחיו בכל דבר, כדי שיוכל להיות כוהן גדול, רחמן ונאמן, שמכפר על חטאינו בעיני אלוהים. ¹⁸ מכיוון שהמשיח עצמו סבל והתענה כשהשטן ניסה לפתותו, הוא יכול לעזור עתה לכל אלה שעומדים בניסיונות ובפיתויים.