¹התורה רק רומזת על הברכות שהביא לנו המשיח; התורה עצמה לא יכלה לתת את אותן הברכות, ולכן לא היה בכוחה לטהר באופן מוחלט את מקריבי הקורבנות שבאו מדי שנה.

² אילו יכלה התורה לטהר אותם באופן מושלם, אזי היה מספיק קורבן אחד; מקריבי הקורבנות היו מקבלים סליחת חטאים פעם אחת ולתמיד ומצפונם היה נקי מחטא. ³ אולם המציאות שונה: הקורבנות שהקריבו החוטאים מדי שנה הזכירו להם שוב ושוב את אשמתם וחטאיהם, במקום שיטהרו אותם! ⁴ מדוע? מפני שדם הפרים והשעירים אינו יכול לטהר מחטא.

⁵ משום כך, כאשר בא המשיח לעולם אמר^[a]: "זבח ומנחה לא חפצת, גוף כוננת לי, ⁶ עולה וחטאה לא שאלת." כלומר, המשיח אומר שהוא יודע כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים, ועל כן הכין למשיח גוף שיוקרב כקורבן. ⁷ ועוד אמר: "הנה באתי – במגילת ספר כתוב עלי – לעשות רצונך, אלוהי".

⁸ לאחר שאומר המשיח כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים שדורשת התורה, ⁹ הוא מוסיף: "הנה באתי לעשות רצונך, אלוהי."

המשיח ביטל את הברית הישנה כדי לתת תוקף לברית החדשה, ¹⁰ ובברית חדשה זאת נסלחו לנו חטאינו, טוהרנו וקודשנו על-ידי קורבנו של המשיח למעננו – קורבן שהוקרב פעם אחת ולתמיד.

¹¹ על-פי הברית הישנה, על-פי התורה, הקריבו הכוהנים מדי יום קורבנות שמעולם לא יכלו לטהר מחטא. ¹² ואילו המשיח, לאחר שהקריב את עצמו לאלוהים בעד חטאים כקורבן אחד ולתמיד, ישב לנצח על כסא הכבוד לימין האלוהים. ¹³ ומאז הוא מצפה שכל אויביו יוכנעו לרגליו. ¹⁴ כי על-ידי הקורבן האחד השלים המשיח לנצח את פועלו למען אלה שאותם הוא משחרר מחטא.

¹⁵ רוח הקודש מאשר דברים אלה באמירתו^[b]: ¹⁶ "זאת הברית אשר אכרת את בית-ישראל אחרי הימים ההם, נאם ה': נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה... ¹⁷ כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכר עוד". ¹⁸ ואם נסלחו החטאים אחת ולתמיד, הרי שאין צורך בקורבנות נוספים כדי להשתחרר מהחטא.

¹⁹ אם כן, אחי, מאחר שדם המשיח מאפשר לנו עתה לבוא בביטחון אל קודש הקודשים ²⁰ בדרך חדשה וחיה, (דרך שפילס למעננו המשיח בקרעו את הפרוכת שהיא גופו), ²¹ ומאחר שיש לנו כהן גדול הממונה על בית אלוהים, ²² הבה ניכנס פנימה – אל אלוהים עצמו – בלב שלם ובביטחון מלא, מתוך ידיעה שלבנו ונפשנו טוהרו על-ידי דם המשיח שנשפך, וגופנו נרחץ במים טהורים.

²³ עתה יכולים אנו לצפות לישועה שהבטיח לנו אלוהים. אין לנו כל ספק שאלוהים באמת יקיים את הבטחתו, ואנו יכולים להכריז על כך לפני כולם. ²⁴ כהוקרה על כל מה שאלוהים עשה למעננו, הבה נקדיש תשומת-לב איש לרעהו, נעודד ונאהב איש את אחיו ונעזור זה לזה.

²⁵ אל תזניחו את אסיפות הקהילה שלכם כפי שנוהגים אחדים מכם, אלא השתדלו כמיטב יכולתכם לעזור לאמונת הזולת, במיוחד עתה כשאנו רואים שקרב יום בואו של המשיח.

²⁶ אם אנו חוטאים בזדון לאחר שידענו את האמת והאמנו המשיח, קורבנו של המשיח אינו מכפר על חטאינו. ²⁷ כן, מי שדחה את המשיח לאחר שידע את האמת, יוכל לצפות רק לעונש נורא – עונש שיבוא בעקבות זעמו של אלוהים אשר ישמיד את כל אויביו. ²⁸ הרי אם אדם שסירב לקיים את תורת משה נידון למוות ללא רחמים (בתנאי ששניים, שלושה עדים ראוהו בחטאו), ²⁹ תארו לעצמכם מה נורא יהיה עונשם של אלה שרומסים ברגליהם את בן-האלוהים, שמחללים את דם הברית הקדוש, ושמחרפים את רוח הקודש שמביא רחמים לבני-האדם. ³⁰ כי אנו מכירים היטב את מי שאמר^[c]: "לי נקם ושלם." ו"ידין ה' עמו." ³¹ מה נורא ליפול בידי אלוהים חיים!

³² לעולם אל תשכחו את הימים הנפלאים שבהם למדתם לראשונה על המשיח. לאחר שנפקחו עיניכם וראיתם את האמת נשארתם נאמנים למשיח, אף כי מחיר הנאמנות הזאת היא סבל נורא. ³³ לפעמים לעגו לכם והכו אתכם, ופעמים אחרות אתם בעצמכם השתתפתם בצערם של הסובלים כמוכם. ³⁴ ריחמתם על אחיכם שהושלכו לכלא, וקיבלתם בשמחה את העובדה שכל רכושכם נגזל, כי ידעתם שמצפה לכם בשמים אוצר טוב מזה – אוצר שיהיה שלכם לנצח.

³⁵ יקרה אשר יקרה, שימרו על ביטחונכם באדוננו! זכרו, ביטחונכם זה יזכה אתכם בשכר רב. ³⁶ אם אתם רוצים שה' יקיים את כל אשר הבטיח לכם, עליכם למלא בסבלנות את רצונו, ³⁷ כי בואו לא יתעכב עוד זמן רב. ³⁸ אלה שאמונתם הקנתה להם מעמד של צדיקים בעיני אלוהים, צריכים לחיות באמונה ולבטוח באלוהים שיספק את כל מחסורם. אם ייסוגו, אלוהים לא ירצה בהם יותר.

³⁹ אבל אנחנו איננו מן הנסוגים ואיננו מפנים עורף לאלוהים, כי בכך נחרוץ את גזר דיננו. אנחנו מאמינים באלוהים מושיענו.