¹יום אחד, בשעה שלוש אחר-הצהריים, הלכו פטרוס ויוחנן לתפילת מנחה בבית-המקדש. ² כשהגיעו אל המקדש, ראו אדם שהיה פיסח מלידה, יושב ליד השער הנקרא "המהודר". הוא הובא לשם מדי יום כדי לקבץ נדבות. ³ כאשר עברו פטרוס ויוחנן לידו, הוא ביקש נדבה גם מהם. ⁴ השניים נעצו באיש מבט נוקב, ופטרוס אמר לו: "הבט אלי!"

⁵ הפיסח הרים את עיניו בתקווה לקבל תרומה נדיבה.

⁶ אך פטרוס אמר: "כסף אין לי, אולם אתן לך את מה שיש לי; בשם ישוע המשיח מנצרת, התהלך!"

פטרוס אחז בידו של הפיסח והעמידו על רגליו. באותו רגע נרפאו רגלי האיש וקרסוליו התחזקו, הוא קפץ על רגליו והחל ללכת! האיש הלך איתם לבית-המקדש, כשהוא משבח את האלוהים, מקפץ ומדלג בשמחה.

⁹ באי בית-המקדש, שראוהו הולך ומדלג, ושמעוהו מהלל את ה', ¹⁰ הכירו את הקבצן הפיסח שנהגו לראות בשער המקדש, והופתעו מאוד.

¹¹ כולם מיהרו לצאת לאולם שלמה כדי לראות את הפלא, ואילו הקבצן נצמד בחזקה אל פטרוס ויוחנן.

¹² פטרוס ניצל את ההזדמנות ופנה אל העם: "אנשי ישראל, מדוע אתם מופתעים כל-כך? מדוע אתם מביטים בנו כאילו שבכוחנו ובקדושתנו אנו אפשרנו לאיש הזה ללכת? ¹³ אלוהי אברהם, יצחק ויעקב - אלוהי אבותינו - הוא שהביא כבוד ותפארת לשם עבדו ישוע באמצעות הנס שחולל. כן, אני מתכוון לאותו ישוע שמסרתם לרומאים, ושדחיתם את הצעת פילטוס לשחררו. ¹⁴ סירבתם לשחרר את הקדוש והצדיק הזה, ודרשתם שפיליטוס ישחרר במקומו רוצח! ¹⁵ וכך הרגתם את שר החיים; אך אלוהים הקימו מן המתים. יוחנן ואני עדים לעובדה זאת, כי לאחר שהרגתם את ישוע ראינו אותו חי וקיים.

¹⁶ "האמונה בשמו של ישוע היא שריפאה אדם זה שכולכם הכרתם כפיסח. האמונה בישוע - שניתנה לנו מאלוהים - היא שריפאה אותו כליל!

¹⁷ "אחים יקרים, אני יודע שכל מה שעשיתם אתם ומנהיגיכם לישוע, עשיתם מתוך בורות וחוסר ידיעה. ¹⁸ אולם כך קיים אלוהים את הנבואות האומרות שהמשיח חייב לסבול. לכן חזרו בתשובה והאמינו באלוהים, כדי שיסלח לחטאיכם, ייתן לכם ימי שגשוג ורווחה, ויחזיר לכם את המשיח המיועד - ישוע המשיח. כי המשיח צריך להישאר בשמים, עד שתגיע העת להשלים את הכול, כפי שאמרו הנביאים לפני זמן רב. משה רבנו אמר: ה' יקים לכם נביא מתוככם אשר ידמה לי; הקשיבו לדבריו בכובד ראש! ²³ כי מי שלא ישמע בקולו ייענש חמורות בידי ה'!^[a]

²⁴ "גם שמואל וכל הנביאים שקמו אחריו דברו על מה שמתרחש היום. ²⁵ אתם הצאצאים של אותם הנביאים, וגם אתם כלולים באותה הברית שכרת ה' עם אבותיכם, שבה הבטיח לברך את העולם כולו באמצעות עם ישראל. הרי ה' הבטיח לאברהם אבינו^[b]: 'והתברכו בזרעך כל גויי הארץ'. ²⁶ וכאשר הקים אלוהים את עבדו ישוע מן המתים, הוא שלח אותו קודם כל אליכם, בני ישראל, כדי לברך אתכם שתחזרו בתשובה."