1כשיצא ישוע מבית-המקדש באותו יום, אחד מתלמידיו העיר: "רבי, ראה אילו מבנים יפים ואיזו עבודת אבנים נפלאה!"
2 "הבט היטב," ענה לו ישוע, "כי הכול ייהרס ויתמוטט; אף אבן לא תישאר במקומה."
5 ישוע הסביר להם בהרחבה את העומד להתרחש: "אל תתנו לאיש לרמות אתכם! 6 אנשים רבים יבואו ויטענו: 'אני הוא המשיח!' ויוליכו שולל אנשים רבים. 7 במקומות שונים תפרוצנה מלחמות, אך אין זה עדיין הסוף.
8 מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, בארצות רבות יהיו רעידות אדמה ורעב. אותות אלה יציינו רק את תחילת הסבל והייסורים העומדים לבוא. 9 אולם כשיתחילו דברים אלה להתרחש, היזהרו! כי צפויה לכם סכנה גדולה. אויביכם יגררו אתכם בכוח לבתי המשפט, יכו אתכם בבתי-הכנסת, ויאשימו אתכם לפני השלטונות על היותכם תלמידי. אולם זו תהיה לכם הזדמנות לספר להם על הבשורה. 10 אך צריך שקודם הבשורה תוכרז לכל הגויים. 11 כאשר יאסרו אתכם ויעמידו אתכם למשפט, אל תדאגו לעדותכם או להגנתכם מה להגיד, כי מה שיינתן לכם באותה שעה, את זה תגידו; כי לא אתם תדברו, אלא רוח הקודש ידבר בפיכם.
12 אח יבגוד באחיו ויסגירו למוות, אבות יסגירו את ילדיהם, וילדים יסגירו את הוריהם למוות. 13 כולם ישנאו אתכם על היותכם שלי, אבל מי שיחזיק מעמד ולא יתכחש לי ייוושע.
14 כאשר תראו את חילול הקודש בבית-המקדש שעליו דיבר דניאל, (הקורא – שים לב!) ברחו להרי יהודה.
17 אוי לנשים ההרות ולמיניקות. 18 התפללו שכל זה לא יקרה בחורף, 19 כי תקופה זאת תהיה איומה ונוראה; דבר כזה לא קרה מאז בריאת העולם, וגם לא יקרה אחר כך. 20 אם אלוהים לא יקצר את הימים הנוראים האלה – איש לא יינצל. אבל אלוהים אכן יקצר את הסבל למען הבחירים.
21 אם יגיד לכם מישהו: 'ראיתי את המשיח בעיר פלונית!' אל תקשיבו לו, 22 כי משיחי-שקר ונביאי-שקר למיניהם יקומו ויטענו שנשלחו על-ידי ה'. הם אפילו יחוללו ניסים ונפלאות אשר יתעו את האנשים, ואם יוכלו הם יתעו אפילו את הבחירים. 23 ראו הוזהרתם!
24 לאחר שיסתיימו כל הצרות והסבל, השמש לא תזרח, הירח לא יאיר, 25 הכוכבים ייפלו מהשמים וצבא השמים יתמוטט.
26 "ואז כל בני האדם יראו את המשיח בא בעננים, בגבורה ובכבוד. 27 ואני אשלח את המלאכים לאסוף את הבחירים מכל קצוות הארץ. 28 "עץ התאנה ישמש לכם כדוגמה: כאשר הענפים מלבלבים והעלים ירוקים, אתם יודעים שהקיץ קרב. 29 כאשר כל מה שסיפרתי לכם יתחיל להתרחש, דעו לכם שזה קרוב.
30 כן, אלה הם המאורעות שיתרחשו ויציינו את הסוף. 31 השמים והארץ יעברו, אך דברי לא יעברו.
32 איש אינו יודע את היום והשעה של התרחשויות אלה; המלאכים בשמים אינם יודעים זאת, ואפילו אני עצמי איני יודע את המועד המדויק. רק אבי שבשמים יודע זאת! 33 עמדו על המשמר והיו מוכנים, מפני שאינכם יודעים מתי כל זה יתרחש.
34 משל דומה לזה הוא של אדם היוצא למסע בחו"ל. הוא משאיר עבודה לשכיריו לתקופת העדרו, ומצווה על השוער לעמוד על המשמר לקראת שובו בכל רגע.