¹בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. ² הוא היה בראשית עם האלוהים. ³ דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על-ידו. ⁴ בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני-אדם. ⁵ האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו.

⁶ אלוהים שלח אדם בשם יוחנן ⁷ להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו. ⁸ יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח לזהות את האור ⁹ האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני-האדם.

¹⁰ האור בא אל העולם שנברא על ידיו, אך העולם לא הכיר אותו. ¹¹ הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו. ¹² אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני-אלוהים. ¹³ כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים. ¹⁴ הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת.

¹⁵ יוחנן העיד עליו וקרא: "הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני." ¹⁶ כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו. ¹⁷ כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת. ¹⁸ איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא סמוך אל חיקו, והוא סיפר לנו על אביו.

¹⁹ זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא, ²⁰ יוחנן הודה מיד: "אינני המשיח!"

²¹ "אם כן, מי אתה?" דרשו לדעת. "האם אתה אליהו?"

"לא," השיב יוחנן.

²² "מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו."

²³ "אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו^[a]: 'פנו דרך לה'!" השיב יוחנן.

אנשים אלה, שנשלחו על-ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו: "אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?" ²⁶ "אני מטביל רק במים," השיב יוחנן, "אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם. ²⁷ למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו."

²⁸ כל זה התרחש בכפר בית-עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל.

²⁹ למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז: "הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם. ³⁰ אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שבקרוב יבוא אליכם אדם אשר היה עוד לפני שנולדתי. ³¹ אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל." ³² יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע.

³³ "לא הכרתי את ישוע לפני כן," חזר ואמר יוחנן, "אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי: 'בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש.' ³⁴ אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים."

³⁵ למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו. ³⁶ בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא: "הנה שה האלוהים!"

³⁷ כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע.

³⁸ ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו. "מה רצונכם?" שאל אותם.

"רבי, היכן אתה גר?" השיבו בשאלה.

³⁹ "בואו וראו," ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר-הצהריים עד הערב.

⁴⁰ אנדרי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו. ⁴¹ אנדרי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות: "מצאנו את המשיח!"

⁴² כשהביא אנדרי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר: "אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – כיפא^[b]!"

⁴³ למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו: "בוא אחרי." ⁴⁴ פיליפוס היה מבית-צידה, עירם של אנדרי ופטרוס.

⁴⁵ פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא: "מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!"

⁴⁶ "נצרת?" קרא נתנאל בחוסר אמון. "איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?"

"בוא וראה במו עיניך," הפציר בו פיליפוס.

⁴⁷ כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא: "הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה."

⁴⁸ "כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?" תמה נתנאל.

"ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך," ענה ישוע.

⁴⁹ "אדוני, אתה באמת בן-האלוהים, מלך ישראל!" קרא נתנאל.

⁵⁰ "האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?" שאל ישוע. "עוד תראה דברים גדולים מאלה! ⁵¹ אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן-האדם."