¹האם עלינו לשוב ולשבח את עצמנו? האם עלינו לנהוג כמורי השקר ולהציג לפניכם מכתבי המלצה? אני חושב שאיננו זקוקים למכתב המלצה אליכם או מכם! ² אתם בעצמכם מכתב ההמלצה שלנו, שהרי כל הרואה את השינוי לטובה שחל בכם יודע מיד שעשינו בכם עבודה טובה. ³ אתם מראים שהינכם מכתב מאת המשיח שנכתב על-ידינו. הוא לא נכתב בדיו, אלא ברוח אלוהים חיים; אין הוא כתוב על לוחות אבן, אלא על לבבות של בשר ודם.

⁴ אנו מעזים לומר דברים אלה על עצמנו רק משום שאנו בוטחים באלוהים, באמצעות המשיח, שהוא אכן יעזור לנו לקיים את דברינו, ⁵ ולא משום שאנו סומכים על כוחנו ויכולתנו. כוחנו והצלחתנו באים מאלוהים לבדו! ⁶ הוא הכשיר אותנו לספר לאחרים על בריתו החדשה שנועדה להושיעם. איננו אומרים להם שאם לא יצייתו לתורת ה' ימותו; אנו מספרים להם על רוח הקודש שמעניק חיים. הניסיון להיוושע על-ידי שמירת מצוות התורה סופו מוות, ואילו רוח הקודש מעניק חיים.

⁷ השיטה הישנה של חוקי התורה, אשר הביאה מוות, לוותה בהוד כה רב, עד כי בני-ישראל לא יכלו להביט בפניו של משה. שכן במסרו לעם את לוחות הברית זרחו פניו בכבוד ה', אם כי הזוהר כבר החל לחלוף. ⁸ אם השיטה הישנה לוותה בהוד כה רב, האם לא נצפה להוד רב יותר כשרוח הקודש מעניק חיים? ⁹ אם התוכנית שהביאה מוות לוותה בהוד כה רב, הרי התוכנית שמצדיקה את האדם בעיני אלוהים מלווה בהוד נעלה יותר. ¹⁰ למעשה הזוהר שקרן מפני משה הוא כאין וכאפס לעומת הוד הברית החדשה. ¹¹ שכן אם השיטה הישנה שחלפה והתבטלה לוותה בהוד, השיטה החדשה והנצחית מלווה בהוד נעלה הרבה יותר.

¹² מאחר שאנו יודעים כי הוד חדש זה קיים לנצח, אנו יכולים לבשר את דבר ה' באומץ רב. ¹³ איננו כמשה אשר הסתיר את פניו כדי שבני-ישראל לא יביטו בזוהר שחולף ומתבטל. ¹⁴ אך לבם של בני-ישראל קהה, שכן עד היום בקראם את הכתובים נדמה שמסווה נתון על לבם, ואין ביכולתם להבין את משמעות הכתובים. מסווה זה יוסר רק כשיאמינו בה'. ¹⁵ אכן, אפילו היום בקראם את תורת משה, המסווה מונח על לבם. ¹⁶ אך בשובם אל ה' יוסר המסווה. ¹⁷ האדון הוא הרוח, והיכן שנמצא רוח האדון שם יש חירות. ¹⁸ אך אנו, המאמינים המשיחיים, אין מסווה על פנינו; אנו הולכים ומשקפים את כבוד ה' כמראה, ורוח הקודש הפועל בנו הופך אותנו בהדרגה לצלמו.