¹אחים יקרים, משאלת לבי ותפילתי העמוקה ביותר היא שהיהודים ייוושעו. ² אני יודע שהם מסורים לאלוהים על פי דרכם, אך מסירות זאת אינה מבוססת על הבנה נכונה של הכתובים. ³ היהודים אינם מבינים שישוע המשיח הקריב את עצמו, כדי לסלוח לחטאיהם ולהצדיקם בעיני אלוהים. הם מנסים ליצור צדקה משלהם וכך לא נכנעים לצדקת ה'. ⁴ שכן המשיח הוא תכלית התורה, והוא מצדיק את כל המאמין בו.

⁵ משה כתב על צדקה וישועה מתוך קיום התורה, ואמר שאדם המקיים את כל מצוות התורה בלי יוצא מן הכלל, ייוושע ויחיה. ⁶ ואילו ישועה הנובעת מאמונה אומרת^[a]: "אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה?" זאת, כדי להוריד את המשיח לארץ. ⁷ או "מי ירד לתהום?" זאת, כדי להשיב את המשיח לחיים. ⁸ הישועה שאנו מבשרים נובעת מאמונה בישוע המשיח, והיא בהישג-ידו של כל אחד מאיתנו; למעשה היא בפינו ובלבנו. ⁹ שכן אם תודה בפיך לפני בני-האדם שישוע הוא אדונך, ותאמין בלבך שאלוהים הקימו לתחייה מן המתים, תיוושע. ¹⁰ משום שאמונת הלב מצדיקה אותנו לפני אלוהים, ומתוך אמונה שבלב אנחנו מודים בפינו וניוושע. ¹¹ וכתבי-הקודש אומרים לנו שכל המאמין במשיח לא יבוש. ¹² "כל המאמין" פירושו: יהודים וגויים ללא הבדל, כי לכולנו אדון אחד המעניק מעושרו לכל המבקש ממנו. ¹³ שכן "כל אשר יקרא בשם ה' ימלט"!^[b]

¹⁴ אך כיצד הם יקראו בשם ה' ויבקשו ממנו להושיעם, אם אינם מאמינים בו כלל? וכיצד יאמינו בו אם מעולם לא שמעו עליו? וכיצד ישמעו עליו אם איש אינו מספר להם? ¹⁵ וכיצד יספר להם מישהו אם לא נשלח אליהם? לכך מתכוון הכתוב^[c]: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום, מבשר טוב משמיע ישועה".

¹⁶ אולם לא כל מי ששמע את בשורת אלוהים האמין בה, כפי שאמר^[d] ישעיהו: "מי האמין לשמועתנו?" ¹⁷ בכל זאת, האמונה מתעוררת על-ידי שמיעת הבשורה, והבשורה היא דבר המשיח.

¹⁸ אולם מה בנוגע ליהודים, האם לא שמעו את דבר ה'? כן, הם שמעו, שהרי "בכל-הארץ יצא קום, ובקצה תבל מליהם".^{[e] 19} ואם עם-ישראל שמע, האם לא הבין? עם-ישראל אכן הבין, כי משה אמר להם^[f]: "אני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם". כלומר, ה' יעורר את קנאת בני-ישראל על ידי הגויים. ²⁰ ישעיהו הנביא הוסיף על כך ואמר^[g], כי אלה שלא חיפשו את אלוהים ולא דרשו אותו, הם שימצאו אותו. ²¹ ואילו על עם-ישראל הוא אומר: "פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומורה."