מעשי השליחים 10

¹בקיסריה גר קצין רומאי בשם קורנליוס; הוא היה מפקד הגדוד האיטלקי שבמקום. ²קורנליוס וכל בני-משפחתו היו אנשים אדוקים ויראי-אלוהים. הוא היה איש תפילה, ונהג לחלק מתנות ותרומות ביד נדיבה. ³יום אחד, בשעה שלוש אחר-הצהריים, ראה קורנליוס לפתע מלאך ה' בחזיון. המלאך קרב אליו וקרא: "קורנליוס!"

⁴קורנליוס הביט בו בפחד ושאל: "מה רצונך, אדוני?"

והמלאך השיב: "אלוהים לא התעלם מתפילותיך ומנדיבות לבך! עליך לשלוח עתה מספר אנשים ליפו, כדי שימצאו את שמעון פטרוס אשר גר על חוף הים אצל שמעון מעבד-העורות, ויבקשו אותו לבוא אליך."

⁷ברגע שנעלם המלאך קרא קורנליוס לשניים ממשרתיו ולאחד משומרי ראשו, שהיה גם הוא איש ירא אלוהים, ⁸לאחר שסיפר להם את דבר החיזיון שלח אותם ליפו.

למחרת, בעוד השלושה מתקרבים אל העיר, עלה פטרוס על גג הבית כדי להתפלל. הייתה זאת שעת צהריים, ופטרוס, שהיה רעב, המתין לארוחתו. אולם עוד לפני שהייתה הארוחה מוכנה נפלה עליו תרדמה. ¹¹הוא ראה את השמים נפתחים, ומתוכם ירד סדין גדול קשור בארבע קצותיו. ¹²בתוך הסדין היו כל מיני חיות טמאות, נחשים ועופות דורסים.

¹³"קום, פטרוס; שחט ואכול!" קרא קול מן השמים.

¹⁴"חס וחלילה, אדוני," קרא פטרוס. "מעולם לא אכלתי אוכל בלתי כשר!" ¹⁵הקול דיבר אל פטרוס בשנית: "עליך לשמוע בקול אלוהים. אם אלוהים קורא למשהו טהור, אתה אל תקרא לו טמא!"

¹⁶חזיון זה חזר ונשנה שלוש פעמים, ולאחר מכן הועלה הסדין חזרה לשמים. ¹⁷פטרוס היה נבוך ומבולבל. מה פשר החיזיון? מה עליו לעשות? בדיוק באותה שעה מצאו שליחיו של קורנליוס את ביתו של שמעון מעבד-העורות, ועמדו מאחורי השער. ¹⁸"האם כאן גר שמעון פטרוס?" שאלו.

¹⁹בינתיים, בעוד פטרוס מהרהר בחזיון ובפשרו, אמר אליו רוח הקודש: "שלושה אנשים באו הנה לפגוש אותך. ²⁰רד למטה ולך אתם, כי אני שלחתי אותם."

²¹פטרוס ירד למטה, וכשראה את השלושה אמר: "אני האיש אשר אתם מחפשים. מה רצונכם?"

²²"קורנליוס הקצין הרומאי שלח אותנו אליך," השיבו השלושה. "קורנליוס הוא איש ירא אלוהים, טוב-לב, נדיב ומכובד על ידי כל היהודים. מלאך ה' נגלה אליו בחזיון וציווה עליו להזמין אותך לביתו, כדי שתאמר לו מה עליו לעשות."

²³פטרוס הזמין אותם להיכנס אל הבית וללון אצלו בלילה. למחרת היום הוא יצא אתם לדרך, ומאמינים אחרים מיפו הצטרפו אליו.

²⁴כעבור יום הגיעה החבורה לקיסריה. קורנליוס שכבר ציפה לבואם, כינס בביתו את קרוביו וידידיו הטובים, כדי שגם הם יפגשו את פטרוס. ²⁵כשנכנס פטרוס אל הבית נפל קורנליוס על ברכיו והשתחווה לו.

²⁶"קום על רגליך," אמר לו פטרוס. "אני בן-אדם בדיוק כמוך!" ²⁷קורנליוס קם על רגליו ושוחח זמן-מה עם פטרוס. לאחר מכן נכנסו שניהם אל חדר האורחים - שם נתאספו רבים.

²⁸פטרוס פנה אל הנוכחים ואמר: "אתם יודעים שאסור ליהודי להיכנס לביתו של גוי. אולם אלוהים הראה לי בחזיון שאסור להתייחס אל שום אדם כאילו הוא טמא או נחות ממני. ²⁹משום כך הסכמתי לבוא הנה מיד כשקראתם לי. אך האם מותר לי עתה לשאול מה אתם רוצים?"

³⁰"לפני ארבעה ימים," החל קורנליוס להסביר, "התפללתי בביתי כרגיל, ובערך בשעה הזאת - בשעה שלוש - עמד לפני לפתע אדם לבוש גלימה זוהרת, ³¹ואמר אלי: 'קורנליוס, אלוהים לא התעלם מתפילותיך ומנדיבות לבך! ³²עליך לשלוח עתה מספר אנשים ליפו, כדי שימצאו את שמעון פטרוס, אשר גר על חוף הים אצל שמעון מעבד-העורות, ויבקשו אותו לבוא אליך.' ³³ובכן, מיד שלחתי לקרוא לך, ויפה מצדך שהזדרזת לבוא. הנה כולנו לפניך, מצפים לשמוע מפיך מה שציווה עליך אלוהים לומר לנו."

³⁴פתח פטרוס ואמר: "עתה אני רואה בבירור שאלוהים אינו מאפיל, ³⁵אלא כל אדם הירא את אלוהים ועושה מעשים טובים מוצא-חן בעיני אלוהים, בין אם הוא יהודי או גוי. אני בטוח שכולכם שמעתם את הבשורה הטובה שבישר ה' לעם ישראל - שאפשר להתפייס עם אלוהים באמצעות ישוע המשיח, אשר הוא אדון כל הבריאה. מאז שהחל יוחנן להטביל את החוזרים בתשובה התפשטה הבשורה בכל הארץ - מהגליל ועד אזור יהודה. ³⁸ודאי שמעתם שאלוהים משח את ישוע מנצרת ברוח הקודש ובגבורה, שהוא הסתובב בארץ ועזר לבני-אדם, ושריפא את כל אלה שהיו כבולים על-ידי השטן, משום שהאלוהים היה אתו.

³⁹"אנחנו, השליחים, עדים לכל המעשים שעשה ישוע בכל ארץ ישראל, כולל ירושלים, עד אשר הומת על הצלב. אולם שלושה ימים לאחר שנצלב החזירו אלוהים לחיים, והראה אותו לעיני אנשים מסוימים שבהם בחר מראש. אלוהים לא בחר את העדים האלה מבין הקהל הרחב, כי אם מבינינו. אנחנו אלה שאכלנו ושתינו איתו לאחר שקם מן המתים, ⁴²והוא שלח אותנו לבשר את הבשורה הטובה הזאת בכל מקום, ולהעיד שאלוהים הסמיך את ישוע לשפוט את החיים ואת המתים. ⁴³כל הנביאים כתבו עליו, ואמרו שכל המאמין בו ייסלחו לו כל חטאיו בזכותו."

⁴⁴לפני שסיים פטרוס את דבריו צלח רוח הקודש על כל הנוכחים. ⁴⁵היהודים המשיחיים, שבאו עם פטרוס מיפו, השתוממו לראות שמתנת רוח הקודש ניתנה גם לגויים. אולם לא היה ספק בכך, כי הם שמעו אותם מדברים בשפות בלתי מובנות ומהללים את אלוהים.

"אנשים אלה קיבלו עתה את רוח הקודש ממש כמונו!" קרא פטרוס. "האם מישהו מתנגד לכך שאטביל אותם במים?" ⁴⁸וכך הוא הטביל אותם בשם ישוע המשיח. לאחר מכן ביקש ממנו קורנליוס להישאר אצלם ימים אחדים.