¹אחרי כן ראיתי מלאך אחר יורד מן השמים. מלאך זה היה בעל סמכות גדולה וכוח רב, וזוהר כבודו האיר על כל הארץ.

² "בבל הגדולה נפלה!" קרא המלאך בקול אדיר. "בבל הפכה למשכן שדים, ומחסה לרוחות טמאות ולעופות טמאים ושנואים. ³ כי כל העמים שתו מיין זנותה; מלכי הארץ זנו ונאפו איתה, וסוחרי הארץ התעשרו מחיי התענוגות, המותרות והבזבוז שניהלה."

⁴ ואז שמעתי קול אחר מן השמים: "צאו ממנה, עמי! אל תשתתפו בחטאיה, פן תיענשו כמוה! ⁵ כי חטאותיה הגיעו עד השמים, ואלוהים מוכן לשפטה על פשעיה! ⁶ שלמו לה כגמולה; השיבו לה כפליים מהמעשים הרעים שעשתה לאחרים. היא מזגה כוס תמרורים לאנשים רבים – מיזגו לה אתם שתי כוסות! השיבו לה צער וייסורים כמידת גאוותה ותענוגותיה! כי בלבה היא מתייהרת ואומרת: 'אני מלכה שלטת – אינני אלמנה חסרת-אונים ולא אסבול צער וכאב!' משום כך ביום אחד היא תוכה בצער, מוות, אבל, רעב ותישרף באש, כי האלוהים השופט אותה הוא אל גיבור!"

⁹ כשיביטו מלכי הארץ שזנו איתה בעשן העולה משריפתה, הם יבכו ויספדו. ¹⁰ הם יעמדו מרחוק, כי יפחדו מעינוייה, ויקראו: "אוי לך, בבל העיר הגדולה והחזקה! ברגע אחד בא משפטך ונחרץ דינך!"

¹¹ סוחרי הארץ יבכו ויתאבלו עליה, כי איש לא יקנה יותר את הסחורה שייבאו באוניות. ¹² היא הייתה הלקוחה הגדולה ביותר שלהם לקניית זהב, כסף, אבנים-יקרות, פנינים, בדים יקרים, ארגמן, משי, שני, עצי בושם למיניהם, כלי שנהב, כלי עץ יקרים, כלי נחושת, ברזל ושיש; ¹³ קינמון, בשמים יקרים, יינות, שמן, סולת, קמח, בקר וצאן, סוסים, מרכבות, עבדים ואפילו נפשות אדם.

¹⁴ "כל הדברים היקרים שחמדת ואהבת כל-כך נלקחו ממך!" יקראו הסוחרים. "כל הפאר, ההדר והפינוקים אשר אהבת אבדו לך לעולמים!"

¹⁵ הסוחרים אשר התעשרו ממנה יעמדו מרחוק, מתוך פחד ויראה מייסוריה, יתאבלו ויבכו: ¹⁶ אוי, העיר הגדולה והיפה, העיר שדומה לאישה עטופה באריג משובח, אדום וארגמן, ומקושטת בזהב, באבנים יקרות ובפנינים, ¹⁷ ברגע אחד ירד כל העושר הזה לטמיון!"

כל בעלי האוניות, רבי-החובלים ויורדי-הים האחרים יעמדו מרחוק, ¹⁸ ובהביטם על עשנה עולה שמימה יקראו: "היש עוד עיר גדולה כעיר הזאת?" ¹⁹ הם יזרקו עפר על ראשם, יבכו, יספדו ויצעקו: "אוי ואבוי לעיר הגדולה! היא העשירה את כולנו – את הסוחרים ואת יורדי-הים – ועתה, בשעה אחת הוחרבה..."

²⁰ גילו, השמים, שמחו על סופה! בני-אלוהים, השליחים והנביאים שמחו גם אתם, כי סוף-סוף שפט אותה אלוהים בשמכם!

²¹ מלאך גיבור הרים אבן גדולה שנראתה כאבן-רחיים, השליכה בעוצמה אל תוך הים ואמר: "כך תושלך בבל הגדולה ותיעלם לנצח! ²² לא יישמע בקרבך קול זימרה, נגינת כינורות, חלילים וחצוצרות. לא יישמע אצלך קול מסגר בעבודתו או קול בעל-מלאכה אחר, ולא יישמע קול טחינת החיטה. ²³ לעולם לא יאיר בקרבך אור מנורה; לא ייערכו אצלך יותר חגיגות-חתונה, ולא תישמענה צהלות שמחה של חתן וכלה.

"כי הסוחרים שלך היו מנכבדי הארץ, ובקסמיך וכישופיך רימית את כל העמים.

²⁴ את אחראית לדם הנביאים, בני-האלוהים וכל אלה שנרצחו בארץ, כי דמם נמצא בך!"