¹ישוע חזר מן הירדן מלא רוח הקודש, והרוח הובילה אותו אל המדבר – ² שם ניסה אותו השטן במשך ארבעים יום. במשך כל אותו זמן לא אכל ישוע דבר, ובתום ימי הניסיון היה רעב מאוד.

³ "אם אתה באמת בן-אלוהים," אמר לו השטן, "צווה על האבן הזאת להפוך ללחם."

⁴ אולם ישוע השיב: "כתוב^[a]: 'לא על הלחם לבדו יחיה אדם, (כי אם על כל מוצא פי ה').'"

⁵ לאחר מכן העלה השטן את ישוע על הר גבוה, בחזיון רגעי הראה לו את כל המדינות המפוארות שבעולם ואמר: "אני אתן לך את כל הממלכות המפוארות האלה ואת כבודן – כי לי נמסר השלטון ורשאי אני לתת אותו למי שארצה – אבל בתנאי אחד: עליך לכרוע ברך ולהשתחוות לפני."

⁸ אולם ישוע השיב לו: "אך כתוב: 'לה' אלוהיך תשתחווה, ואותו לבדו תעבוד.'"

⁹ השטן לקח את ישוע לירושלים, העלהו על גג בית-המקדש ואמר: "אם אתה באמת בן-אלוהים, קפוץ למטה! ¹⁰ הרי כתוב^[b]: 'כי מלאכיו יצווה לך לשמרך... ¹¹ על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגליך.'"

¹² "אולם כתוב גם 'לא תנסה את ה' אלוהיך'" השיב לו ישוע.

¹³ כאשר סיים השטן לנסות את ישוע עזב אותו לנפשו עד לעת מועד.

¹⁴ לאחר מכן חזר ישוע לגליל כשהוא מלא בכוח רוח הקודש, ועד מהרה התפרסם בכל האזור. ¹⁵ ישוע לימד את העם בבתי-הכנסת וכולם הללו ושיבחו אותו. ¹⁶ ישוע בא אל נצרת – העיר שבה בילה את ילדותו – ובשבת הלך כמנהגו לבית-הכנסת. כשקם על רגליו כדי לקרוא את ההפטרה, ¹⁷ הגישו לו את ספר ישעיהו. ישוע פתח את המגילה וקרא בקול^[c]:

¹⁸ "רוח ה' עלי, יען משח ה' אותי לבשר ענוים;

שלחני לחבש לנשברי לב,

לקרא לשבוים דרור ולאסורים – פקח-קוח;

¹⁹ לקרא שנת רצון לה'."

²⁰ ישוע גלל את המגילה, החזירו לחזן וישב במקומו. כל באי בית-הכנסת נעצו בו את עיניהם בציפייה, ²¹ וישוע הוסיף: "היום התקיימו דברי הפסוקים האלה בקרבכם!"

²² כולם הקשיבו לדבריו והתפלאו על דברי החן והחוכמה שיצאו מפיו. "איך ייתכן הדבר?" שאלו איש את רעהו. "האין זה בנו של יוסף?" ²³ ישוע ענה להם: "ודאי תאמרו לי: 'רופא, רפא תחילה את עצמך!' או במילים אחרות: 'מדוע אינך מחולל כאן, בעיר מולדתך, את הניסים והנפלאות שחוללת בכפר-נחום?' ²⁴ אני אומר לכם: אין נביא בעירו! את הנביא מכבדים בכל מקום חוץ מאשר בביתו ובין בני-עמו.

²⁵ "בימי אליהו הנביא לא ירד גשם במשך שלוש וחצי שנים, והבצורת גרמה לרעב גדול בכל הארץ. למרות שהיו בישראל אלמנות רבות שרעבו ללחם, ²⁶ לא שלח אלוהים את אליהו אל אף אחת מהן! אלוהים שלח את אליהו רק אל אלמנה לא יהודיה בעיירה צרפת שבצידון. ²⁷ או קחו לדוגמה את אלישע; אף כי בימי אלישע הנביא היו מצורעים רבים בישראל, הוא לא ריפא איש מהם, אלא דווקא את נעמן הארמי."

²⁸ דברי ישוע עוררו את זעמם. ²⁹ הם קפצו מכיסאותיהם ודחפו אותו אל מחוץ לעיר, אל פסגת ההר שעליו נבנתה נצרת, במטרה להשליכו במדרון. ³⁰ אולם ישוע התחמק מהם והלך לדרכו. ³¹ לאחר מכן הלך ישוע לכפר-נחום שבגליל, ומדי שבת לימד בבית-הכנסת. ³² גם כאן נדהמו השומעים, כי ישוע דיבר בסמכות בלתי רגילה.

³³ פעם כשלימד ישוע בבית-הכנסת צעק לפתע איש אחד אחוז רוח שד טמא: ³⁴ "הסתלק מכאן, ישוע מנצרת! מדוע באת להשמיד אותנו? אני יודע מי אתה – בנו הקדוש של אלוהים!"

³⁵ ישוע קטע את דברי השד וגער בו: "שתוק וצא החוצה!" השד השליך את האיש על הרצפה לעיני כולם, ויצא ממנו בלי לפגוע בו שוב.

³⁶ כולם נדהמו ושאלו איש את רעהו במבוכה: "מה המיוחד בדברי האיש הזה עד כי אפילו שדים מצייתים לו?" ³⁷ עד מהרה התפרסם סיפור המעשה בכל האזור.

³⁸ לאחר שעזב ישוע את בית-הכנסת, הלך לביתו של שמעון וראה את חמותו של שמעון קודחת מחום. "אנא, רפא אותה," התחננו לפניו כולם.

³⁹ ישוע עמד ליד מיטתה וגער בקדחת. מיד ירד החום, והיא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.

⁴⁰ עם שקיעת השמש הביאו תושבי הסביבה אל ישוע חברים ובני משפחה שחלו במחלות שונות. ישוע הניח את ידיו עליהם וריפא אותם. ⁴¹ ישוע גם גירש שדים מאנשים רבים, ובצאתם נהגו השדים לקרוא בקול: "אתה הוא בן-האלוהים!" אולם ישוע השתיק אותם, בגלל שהם ידעו שהוא המשיח.

⁴² למחרת, השכם בבוקר, הלך ישוע למקום שומם כדי להתבודד. המוני העם חיפשו אותו בכל מקום, וכשמצאו אותו התחננו לפניו: "אנא, אל תעזוב אותנו; הישאר איתנו בכפר-נחום."

⁴³ אולם ישוע השיב להם: "עלי לבשר את דבר מלכות האלוהים גם בערים אחרות, כי זוהי מטרת שליחותי." ⁴⁴ וישוע המשיך ללמד בבתי-הכנסת השונים שבאזור יהודה.