1
"אנא, תני לי לשתות," ביקש ישוע. 9האישה תמהה על בקשתו הבלתי-רגילה וקראה: "הרי יהודי אתה, ואילו אני שומרונית! אתה יודע שהיהודים אינם מתערבים עם השומרונים. כיצד אתה מבקש ממני לתת לך לשתות?"
10"אילו ידעת מהי מתנתו של אלוהים ומי הוא האומר לך 'תני לי לשתות', היית מבקשת ממני מים חיים והייתי נותן לך אותם!" השיב ישוע.
11"מאין לך מים חיים?" תמהה האישה. "הבאר הזאת עמוקה מאוד ואין לך דלי או חבל. 12מלבד זאת, האם גדול אתה מיעקב אבינו שנתן לנו את הבאר? יעקב עצמו, בני-ביתו וצאנו שתו מהמים האלה! כיצד תוכל להציע מים טובים יותר?"
13"כל השותה מהמים האלה ישוב ויצמא, 14אולם מי שישתה מהמים שאני נותן, לא יצמא יותר לעולם! כי מים אלה יהיו בקרבו למעיין של מים חיים לחיי נצח."
15"באמת?" קראה האישה בהתפעלות. "אנא, תן לי מן המים האלה, כדי שלא אצמא יותר לעולם, ולא אצטרך ללכת את הדרך הארוכה הזאת לשאוב מים."
16"ברצון," אמר ישוע. "לכי קראי לבעלך, ושובו אלי שניכם."
17"אולם אין לי בעל," השיבה האישה.
"נכון הדבר," אמר ישוע. 18"כי חמישה בעלים היו לך, והגבר שאתו את חיה עכשיו אינו בעלך!"
19"אדוני," קראה האישה בתימהון הולך וגובר, "אני רואה שאתה נביא! 20אולי תוכל לומר לי מדוע אתם, היהודים, עומדים על כך שירושלים היא המקום היחיד לעבודת האלוהים, בעוד שאנחנו, השומרונים, טוענים שאבותינו עבדו אותו בהר (גריזים) הזה?"
25"אני יודעת שהמשיח עומד לבוא, ושהוא יסביר לנו הכל," אמרה האישה.
26"אני המדבר אליך, אני הוא!" השיב ישוע. 27בינתיים חזרו תלמידיו של ישוע מהעיר, והתפלאו לראות אותו מדבר עם אישה, אך איש מהם לא העיר דבר ולא שאל שאלות. 28האישה השאירה את כדה ליד הבאר ומיהרה חזרה העירה. היא קראה לכולם בהתלהבות: 29"בואו לראות את האיש שסיפר לי את כל אשר עשיתי! אני חושבת שהוא המשיח!" 30אנשים באו מהעיר אל הבאר כדי לראות אותו.
31לפני שהגיע אליהם ההמון האיצו התלמידים בישוע לאכול דבר מה.
32"יש לי מזון אחר שאינכם יודעים עליו" השיב ישוע.
33"מי הביא לו אוכל?" שאלו התלמידים איש את רעהו.
34"מאכלי הוא לעשות את רצון האלוהים אשר שלחני ולהשלים את עבודתו," הסביר ישוע. 35"אתם באמת חושבים שמלאכת הקציר תחל רק בעוד ארבעה חודשים? הביטו סביבכם, הקמה כבר בשלה ומוכנה לקציר! 36הקוצרים יקבלו שכר טוב, והם יאספו קציר לחיי נצח כדי שגם הזורע וגם הקוצר ישמחו יחדיו. 37כך תתאמת האמרה: האחד זורע והשני קוצר. 38שלחתי אתכם לקצור את מה שלא זרעתם; אחרים עבדו וטרחו, ואתם קוצרים את פרי עמלם."
39שומרונים רבים מהעיר האמינו שישוע הוא המשיח, כי האישה אמרה: "הוא סיפר לי את כל מה שעשיתי!"
43בתום שני ימי שהותו בשומרון הלך ישוע לגליל, 44למרות שאמר: "הנביא זוכה לכבוד ולהערכה בכל מקום, מלבד בעיר מולדתו." 45ברם, אנשי הגליל התאספו בהמוניהם וקיבלו אותו בזרועות פתוחות, שכן היו בירושלים בחג הפסח וראו את הנפלאות שחולל.
46ישוע חזר לכפר-קנה שבגליל, היכן שחולל את נס היין. בכפר-נחום היה פקיד אחד בשירות-המלכותי, שבנו היה חולה מאוד. 47כששמע הפקיד שישוע עזב את יהודה ובא לגליל, הוא הלך לכפר-קנה לפגוש אותו, והתחנן לפניו שיבוא לרפא את בנו הגוסס. 48"אם לא תראו נסים ונפלאות לא תאמינו," אמר ישוע.
49"אנא, אדוני, בוא מהר לפני שבני ימות," התחנן הפקיד.
50"לך לביתך," הרגיע אותו ישוע. "בנך חי ובריא!"
הפקיד האמין לדברי ישוע והלך לביתו. 51בדרך פגשו אותו משרתיו ובישרו לו שבנו הבריא.
52"באיזו שעה חלה השינוי במצבו לטובה?" שאל הפקיד.
"אתמול בשעה אחת בצהריים ירד חומו באופן פתאומי," השיבו המשרתים.
53האב ידע כי בשעה זו בישר לו ישוע על החלמת בנו, והוא וכל בני-ביתו האמינו בישוע.
54זה היה הנס השני שחולל ישוע בגליל לאחר שובו מיהודה.