¹זכרו, גם אם אב עשיר מת ומוריש לבנו הקטן את כל רכושו, הילד הקטן דומה במעמדו לעבד. אין הוא יכול ליהנות מן הירושה עד שיגיע לגיל בגרות (או לגיל מסוים שקבע אביו למתן הירושה). ² עד אז עליו לשמוע לקול המבוגרים האחראים לטיפולו ולחינוכו.

³ לפני בואו של ישוע המשיח היה מצבנו דומה. בעת היותנו חסרי בגרות, היינו משועבדים לדרכי העולם. ⁴ אך בהגיע הזמן המתאים שלח אלוהים את בנו, שנולד לאם יהודיה, ⁵ כדי לשחרר אותנו מהשעבוד לתורה, וכדי לאמץ אותנו לבניו. ⁶ היות שאנחנו בני-אלוהים, הוא השכין בלבנו את רוח בנו, ומשום כך יש לנו את הזכות לקרוא לו: אבא, אבינו. ⁷ מעתה ואילך אין אנו עבדים, אלא בני אלוהים ממש; ומאחר שאנחנו בני-אלוהים, כל מה ששייך לאלוהים אבינו שייך גם לנו.

⁸ אתם הגויים, לפני שהאמנתם באלוהים הייתם עבדים לכל מיני אלילים מגוחכים, שקראתם להם "אלוהים". ⁹ עתה, לאחר שמצאתם את אלוהים (או נכון יותר לומר: לאחר שאלוהים מצא אתכם), כיצד יכולים אתם לחזור ולהשתעבד לאמונה חלשה ורופפת, הגורסת שניתן להיוושע על-ידי קיום מצוות התורה? ¹⁰ אתם מנסים למצוא-חן בעיני אלוהים על-ידי שמירת חגים ומועדים! ¹¹ אני חושש מאוד שכל עבודתי בכם הייתה לשווא.

אחים יקרים, מדוע אינכם מקשיבים לי? עכשיו אני חופשי ומשוחרר מכבלי מצוות התורה, ממש כמוכם. כשבאתי אליכם בפעם הראשונה, כדי לספר לכם את הבשורה, לא בזתם לי למרות שהייתי חולה. ¹⁴ מחלתי הייתה דוחה ומתועבת, אבל לא דחיתם אותי ולא הפניתם לי עורף. לקחתם אותי לביתכם וטיפלתם בי כאילו טיפלתם במלאך מן השמים או בישוע המשיח עצמו! ¹⁵ מה קרה לכם? פעם הייתה בכם רוח של אהבה, אחדות ושמחה; בימים ההם אהבתם אותי כל-כך, עד שהייתם מוכנים לנקר את עיניכם ולתת אותן לי, אילו היה צורך בכך. ¹⁶ האם הפכתי לאויבכם משום שאני אומר לכם את האמת?

¹⁷ האנשים האלה שמשתדלים מאוד למצוא-חן בעיניכם, אינם עושים זאת מתוך רצון בטובתכם, אלא מתוך רצון לסכסך ולהפריד ביניכם לביני, כדי שלא תקשיבו לי, אלא תקשיבו להם בלבד. ¹⁸ ודאי שאני רוצה שאנשים יתנהגו יפה כלפיכם, אך זאת רק בתנאי שמניעיהם טהורים ושאין הם מתנהגים כך רק כשאני נמצא אתכם! ¹⁹ ילדי, אתם כל-כך מכאיבים לי! אני סובל ייסורי ציפייה ליום שבו תתמסרו למשיח בכל לבכם, בדומה לאם הסובלת ייסורי לידה בציפייה להולדת בנה. ²⁰ הלוואי שיכולתי להיות אצלכם עכשיו ולדבר אתכם פנים אל פנים, במקום לנסות להשפיע עליכם בכתב; פשוט איני יודע מה לעשות אתכם!

²¹ אני פונה אל כל אלה שחושבים שעליהם לשמור את מצוות התורה כדי להיוושע: היודעים אתם מה כתוב בתורה? ²² כתוב בתורה שלאברהם אבינו היו שני בנים: ישמעאל בן האישה המשרתת, ויצחק בן האישה החופשייה. ²³ בן המשרתת נולד בלידה טבעית ובלי נסים ונפלאות; אולם בן האישה החופשייה נולד רק לאחר הבטחתו המיוחדת של אלוהים לאברהם.

סיפור אמיתי זה הוא משל: שתי הנשים הן שתי הבריתות שכרת ה' עם עמו. האחת היא ברית הר-סיני שבערב, שהביאה את האנשים לידי שעבוד לתורה – זוהי הגר שמסמלת את עיר-האם, ירושלים, שמשועבדת עדיין למצוות התורה ושמשמשת מרכז לפולחן דתי ²⁶ ואילו שרה, האישה החופשייה, מסמלת את ירושלים החופשית שבשמים, שהיא עיר-האם והקודש שלנו, ואינה משועבדת למצוות התורה.

²⁷ אליה התכוון הנביא ישעיהו כשניבא^[a]: "רני עקרה לא ילדה, פצחי רנה וצהלי לא-חלה, כי רבים בני שוממה מבני בעולה".

²⁸ אחים יקרים, אנחנו – אתם ואני – הבנים שהבטיח ה' לירושלים החדשה, כשם שהבטיח את יצחק לאברהם ושרה. ²⁹ ואנחנו, המאמינים שנולדנו מחדש על-ידי רוח הקודש, נרדפים על-ידי אלה שרוצים שנשמור את מצוות התורה, ממש כמו שיצחק – בן ההבטחה – נרדף על-ידי ישמעאל בן המשרתת.

³⁰ אבל כתבי-הקודש מספרים שאלוהים פקד על אברהם לגרש את האישה המשרתת ואת בנה, מפני שבן המשרתת לא יכול היה לרשת עם יצחק את רכושו של אברהם. ³¹ אחים יקרים, אין אנו בני האישה המשרתת ואיננו עבדים לתורה; אנחנו בני האישה החופשייה, ורצויים לאלוהים בזכות אמונתנו.