¹איני צריך לכתוב לכם על העזרה הכספית למאמינים ביהודה, ² כי אני יודע שאתם מוכנים לעזור, ואף התגאיתי בכם לפני המאמינים במקדוניה. "המאמינים ביוון היו מוכנים לשלוח תרומה כבר לפני שנה," אמרתי להם. התלהבותכם עוררה רבים מהם להשתתף בתרומה. ³ עתה אני שולח אחים אלה רק כדי לוודא שאתם באמת מוכנים ושכבר אספתם את כל התרומות, כפי שאמרתי להם. איני רוצה לגלות שהפעם התגאיתי בכם לשווא.

⁴ אם יבואו אתי האנשים ממקדוניה וייווכחו שאינכם מוכנים, הרי אתבייש מאוד וגם אתם תתביישו.

⁵ על כן ביקשתי מהאחים לבוא אליכם לפני, כדי לוודא שהתרומה אשר הבטחתם אכן מוכנה. ברצוני שתתרמו מתוך נדיבות ולא מתוך קמצנות.

⁶ זכרו, אם תתנו מעט תקבלו מעט. איכר שזורע זרעים מעטים יקצור יבול דל, אך אם יזרע זרעים רבים יקצור יבול רב. ⁷ כל אחד ייתן כאשר ידרבנו לבו; אל תאלצו איש לתת מעל יכולתו או רצונו, כי אלוהים אוהב את הנותנים בשמחה. ⁸ אלוהים יכול לתת לכם מעל מה שאתם צריכים, כך שתמיד יהיה לכם די והותר לעצמכם, ואף תוכלו לתת לנזקקים בנדיבות ובשמחה.

⁹ ככתוב^[a]: "פזר נתן לאביונים, צדקתו עומדת לעד".

¹⁰ האלוהים שנותן לאיכר זרע לזרוע, ואחר כך יבול לאכול, ייתן לכם זרע בשפע ויברך את יבול מעשיכם הטובים.

¹¹ אכן, אלוהים ייתן לכם שפע כדי שתוכלו לתת לזולת בשפע, וכאשר נמסור את מתנותיכם לנזקקים הם יודו לאלוהים על עזרתכם הנדיבה. ¹² וכך שירותכם לא רק יספק את צרכי המאמינים, אלא גם יביאם לידי הודיה לה'.

¹³ הואיל ושירותכם זה עמד במבחן, יודו רבים לה' על עזרתכם הנדיבה, ועל שאתם מקיימים הלכה למעשה את בשורת המשיח שבה אתם מאמינים.

¹⁴ יתרה מזאת, הם יתפללו בעדכם בחיבה רבה, בגלל החסד הנפלא שהעניק לכם אלוהים.

¹⁵ הבה נודה לאלוהים על מתנתו העצומה מספר.