Song Of Songs 2

I am a rose^[b] of Sharon,
    a lily of the valleys.

אך גם נביאי שקר היו בעם-ישראל, כשם שיהיו ביניכם מורי שקר. הם יתכחשו למשיח אשר קנה אותם בדמו, ובפיקחות ועורמה ילמדו אתכם תורות כזב. אנשים אלה יביאו על עצמם אסון פתאומי ונורא.

Like a lily among thorns
    is my darling among the young women.

רבים יאמינו לתורות הכזב שלהם שמתירות זנות וניאוף, ובגללם יגדפו אנשים את אמת האלוהים.

Like an apple^[c] tree among the trees of the forest
    is my beloved among the young men.
I delight to sit in his shade,
    and his fruit is sweet to my taste.

באהבת הבצע שלהם ינצלו מורי השקר את תמימותכם, יספרו לכם שקרים ויגזלו את כספיכם במרמה. אולם דעו לכם כי אלוהים גזר את דינם עוד לפני זמן רב, וקיצם הנורא קרוב!

Let him lead me to the banquet hall,
    and let his banner over me be love.

אלוהים משלם לרשעים כגמולם; הוא לא חס אף על המלאכים שחטאו, אלא השליכם לגיהינום וכבל אותם במערות אפלות עד יום-הדין.

Strengthen me with raisins,
    refresh me with apples,
    for I am faint with love.

אלוהים לא חס גם על הדורות הראשונים שחיו לפני המבול. הלא זוכרים אתם כיצד החריב את העולם כולו, בהביאו את המבול על דור הרשעים; הוא הציל רק את נוח ושבעת בני-משפחתו, משום שנוח האמין באלוהים והטיף למעשי צדקה.

His left arm is under my head,
    and his right arm embraces me.

אלוהים החריב גם את סדום ועמורה; הוא הפכן לאפר ומחה אותן מעל פני האדמה. גורלן של ערים אלה הוא לקח ואזהרה לכל העתידים לבחור בדרך השחיתות והאבדון.

אלוהים אמנם הפך את סדום ועמורה, אך הוא הציל את לוט משום שהיה אדם ישר. לוט שמר על טוהר לבו, למרות שחי בין רשעים שהעציבו אותו מאוד בשחיתותם.

Daughters of Jerusalem, I charge you
    by the gazelles and by the does of the field:
Do not arouse or awaken love
    until it so desires.

Listen! My beloved!
    Look! Here he comes,
leaping across the mountains,
    bounding over the hills.

My beloved is like a gazelle or a young stag.
    Look! There he stands behind our wall,
gazing through the windows,
    peering through the lattice.

כשם שהציל אלוהים את לוט, כך הוא יכול להציל אתכם ואותי מהפיתויים הסובבים אותנו, ולגבי הרשעים – אלוהים ישמור את העונש שיעד להם, עד בוא יום-הדין.

My beloved spoke and said to me,
    “Arise, my darling,
    my beautiful one, come with me.

אלוהים יחמיר במיוחד עם אלה שהולכים אחרי תאוות בשרם ובזים לכל שלטון וסמכות. אנשים אלה גאוותנים, אכזריים, אנוכיים, חצופים ומעזים לבוז גם לסמכות העליונה.

See! The winter is past;
    the rains are over and gone.

אף המלאכים בשמים, שעולים עליהם בחשיבותם ובכוחם, אינם מאשימים בבוז על אלה לפני אלוהים.

Flowers appear on the earth;
    the season of singing has come,
the cooing of doves
    is heard in our land.

מורי שקר אלה עושים ככל העולה על רוחם, ולועגים לכל מה שאינם מבינים; הם דומים לבהמות טיפשות שנולדו רק כדי להילכד ולמות! אך אנשים אלה יאבדו בשחיתותם.

The fig tree forms its early fruit;
    the blossoming vines spread their fragrance.
Arise, come, my darling;
    my beautiful one, come with me.”

בגלל רשעותם ובגלל הסבל שגרמו לאנשים רבים, יענישם אלוהים במלוא החומרה! אנשים אלה מתענגים על חיי הפריצות וההוללות שהם מנהלים לאור היום; הם בושה וכלימה לכם. הם גם מרמים אתכם בחייהם הכפולים - מחד הם ממשיכים לחטוא, ומאידך משתתפים בחגיגותיכם ובאסיפותיכם כאילו היו ישרים והגונים.

My dove in the clefts of the rock,
    in the hiding places on the mountainside,
show me your face,
    let me hear your voice;
for your voice is sweet,
    and your face is lovely.

עיניהם נואפות ולעולם אינם שבעים ממעשי ניאוף. הם מפתים נשים קלות דעת, והרגילו את לבם לרדוף בצע. ארורים הם!

Catch for us the foxes,
    the little foxes
that ruin the vineyards,
    our vineyards that are in bloom.

אנשים אלה סטו מהדרך הישרה ותעו כבלעם בן-בעור, אשר אהב את השכר שקיבל תמורת מעשיו המושחתים.

My beloved is mine and I am his;
    he browses among the lilies.

אך אתם ודאי זוכרים כי אתונו של בלעם פתחה את פיה בקול אדם, נזפה בו על רשעותו, ומנעה את מעשה השטות שעמד לעשות.

Until the day breaks
    and the shadows flee,
turn, my beloved,
    and be like a gazelle
or like a young stag
    on the rugged hills.^[d]