¹כשישוע סיים לתת הוראות לתלמידיו, הלך בעצמו להטיף בערים שלהם.

² יוחנן המטביל, שהיה אז בכלא, שמע על הנסים שחולל המשיח, ולכן שלח שניים מתלמידיו לשאול את ישוע: ³ "האם אתה האיש שלו אנו מחכים? או האם עלינו להמשיך לחכות למישהו אחר?"

⁴ השיב להם ישוע: "לכו וספרו ליוחנן את כל מה שראיתם ושמעתם כאן היום. ⁵ ספרו לו שהעיוורים רואים, הפיסחים מהלכים, המצורעים מטוהרים, החרשים שומעים, המתים קמים לתחייה והעניים שומעים את בשורת מלכות האלוהים. ⁶ מלבד זאת אמרו לו: "אשרי האיש שעבורו אינני מהווה מכשול!" ⁷ לאחר שהלכו התלמידים החל ישוע לדבר אל הקהל על יוחנן: "למה ציפיתם כשהלכתם אל המדבר השומם לראות את יוחנן? עשב הנע ברוח? ⁸ או אולי ציפיתם לפגוש אדם לבוש פאר, כמו נסיך בארמון? ⁹ או האם ציפיתם לראות נביא אלוהים? אז נכון, והוא אף גדול מנביא! ¹⁰ יוחנן הוא השליח שנועד ללכת לפני ולבשר את בואי, כפי שכתוב בתנ"ך^[a]: 'הנני שולח מלאכי ופינה דרך לפני'.

¹¹ "אומר לכם את האמת: מבין כל האנשים שנולדו אי-פעם, לא היה איש גדול כיוחנן המטביל. ובכל זאת, הוא נחשב לקטן לעומת כל אחד במלכות השמים. ¹² מאז יוחנן ועד היום, חייבים להיאבק למען מלכות השמיים! ¹³ כל התורה והנביאים סיפרו על המשיח עד בואו של יוחנן. ¹⁴ אם אתם מוכנים להאמין לדברי, יוחנן הוא שאליו כולם מחכים ומייחלים. ¹⁵ הקשיבו למה שאני אומר לכם!

¹⁶ "מה אני יכול להגיד על הדור הזה? האנשים כאן דומים לילדים המשחקים עם חבריהם ואומרים: ¹⁷ 'שיחקנו אתכם ב"חתן וכלה", אבל לא שמחתם. שיחקנו אתכם ב"לוויה", אבל לא התאבלתם.' ¹⁸ יוחנן המטביל התנזר מיין וצם לעיתים קרובות, ואתם אומרים עליו 'שד בו'. ¹⁹ בן-האדם אוכל ושותה ואתם מתלוננים שהוא זולל וסובא ומתחבר עם אנשים מפוקפקים. האמת של אלוהים נגלית דרך חייהם וחוכמתם של צדיקים."^[b]

²⁰ לאחר מכן החל ישוע להוכיח את הערים שבהן חולל נסים רבים, כי התושבים לא חזרו בתשובה.

²¹ "אוי לכן, כורזין ובית-צידה! אילו חוללתי בערים המושחתות צור וצידון את הנסים שחוללתי בקרבכן, אנשיהן מזמן היו חוזרים בתשובה ולובשים שק ואפר לאות חרטה. ²² ובאמת, ביום-הדין תקבלנה צור וצידון עונש קל משלכן! ²³ ואת כפר-נחום, החושבת את שישבחו וירוממו אותך עד השמים? לגיהינום תורדי! אילו נעשו בסדום הנפלאות שחוללתי בך, הייתה סדום קיימת עד היום! ²⁴ ובאמת, ביום-הדין תקבל סדום עונש קל משלך!"

²⁵ לאחר מכן התפלל ישוע את התפילה הבאה: "אבי, אדון השמים והארץ, אני מודה לך על שהסתרת את האמת מפני אלה החושבים את עצמם לחכמים, ועל שגילית אותה לילדים קטנים. ²⁶ תודה לך אבי, על שבחרת לפעול דווקא כך.

²⁷ "הכול נמסר לי מאת אבי. איש אינו מכיר ממש את הבן – מלבד האב. ואיש אינו מכיר ממש את האב – מלבד הבן, והאנשים שהוא בוחר לגלות להם את האב."

²⁸ "אתם, העייפים והנושאים עול כבד: בואו אלי ואתן לכם מנוחה. שאו את העול שלי ולימדו ממני, כי אני עניו וצנוע, ואצלי תמצאו מנוחה לנפשותיכם. כי עולי נעים ומשאי קל."